אין ספק שהמקווה הכי נוגע ללב
היה בבית ברט בכפר-דרום
לאחר שאם המשפחה נפגע מהטרור
והפכה למשותקת על כסא-גלגלים
נבנה בבית החדש שהותאם לנכותה
מקווה טהרה פרטי עם מנוף משוכלל
שיאפשר לה לטבול כהלכה למרות מגבלותיה הפיזיות
הידיעה על מקווה מותאם לנכות
עברה מפה לאוזן בציבור הרחב
וגרם לזרם בלתי פוסק של נשים עם מגבלות פזיות מכל רחבי הדרום
חנה ברט קבלה בברכה כל אישה שרצתה להשתמש במקווה הפרטי שלה
ואף הוסדרה גישה דיסקרטית מבחוץ
לנשים שהגיעו לטבול מרחוק ומקרוב

כמובן שהמקווה נהרס עד היסוד
כמו הבית רחב הידיים והגינה...
אבל פיצוי מהמדינה הם לא קבלו!!!
בטענה שהבית נבנה מחוץ לתחום???

אז בשבילנו עדיין המקווה הפרטי הזה למרות הריסתו הפיזית המרושעת והמיותרת לחלוטין - מקבל מקום ראשון
ולא רק בגלל מערכת ההידראולית
המנוף המשוכלל שאיפשר לאישה נכה
טבילה ע''פ כול כללי ההלכה...
אלא בזכות העוצמה וגדולת הנפש
של אישה אמיצה בכוח רצון וחיות עזה
ושל בעל אוהב שדאג למצוות הנידה...

מאת:  אלמוני